http://www.hemda.org.il/template/default.asp?maincat=14&catId=77&PageId=1081
ביום ב', 22 בפברואר 2010 בשעה 19:00 בחמד"ע תל אביב ירצה פרופסור עמוס הדס בנוגע לאופן בו ייצורו יין בעולם העתיק, איך הפכו מיץ ענבים ליין. ההרצאה היא ללא תשלום אך מחייבת הרשמה מראש.
האדם הקדמון הכיר את הגפן ופריה העינב בתקופות קדומות מאד. ללא ספק גם זכה ל"טעום" פירות שהחלו תוססים וטעמם כיין. ואולם, ממקרים יחידים ואקראיים ועד לייצור מבוקר של משקה כוהלי – יין - היה עליו לעבור שלבים אחדים. על האדם היה ללמוד ליצור כלים מתאימים, לפתח יכולות טכניות ולפתח כישורי אבחון של שלבים בהתנהלות תהליכי הפיכת מיץ הענבים ליין, שהם תהליכים פיזיקליים, ביולוגיים וביוכימיים. יכולות אלו ונסיון מצטבר במהלך הדורות, אפשרו לבני אנוש לפתח מתקנים יעודיים, נוהלים לתפעולם ולרכוש יכולות שליטה אמפירית בתהליכי הייצור, על מנת לייצר יינות באיכויות ובכמויות תעשייתיות.
השתתפתי בהרצאה. והנה כמה רשמים לפי מיטב זכרוני ..
הגפן המבויתת התגלתה בדרום קווקז לפני 6000 – 6500 שנה.
הענבים מכילים גם מים וגם סוכר, כך שאפשר מהם להכין כוהל ברמה של 10-17% בניגוד לתפוחים ואפרסקים שניתן להכין מהן משקה עם 4%-8% כוהל.
היין ניתן ללוחמים, כוהנים, לנשים בהריון, כדי לשמור בריאותם
וכמובן בני אצולה נהגו לשתות מהיינות.
סוכר + שמרים = כוהל + CO2 + חום
תסיסת היין נוצרת ללא חמצן, הכנסת חמצן לתהליך למעשה יוצרת חומץ בן יין, שהוא טוב לדברים אחרים.
התסיסה עצמה לוקחת ימים בודדים 7 ימים – 19 ימים.
עיקר הבעייתיות בייצור יין היא בעיית החום.
אפשר במרחב קטן יחסית לייצר כמות אדירה של ליטרים והיום שטח של 150 מטר רבוע (דירה 5 חדרים) יכלה לשמש יקב שיכול לייצר אלפי ליטרים.
היו מספר סוגי גתות: גת בסיסית משטח דריכה ובור איגום לאיסוף הנוזלים,
גת מורכבת שני משטחי דריכה ושני בורות איגום
גתות משולבות משטח מרכזי לדריכה ומספר משטחי דריכה ומשם לבורות איגום, מתקנים תת קרקעיים לקירור וכו'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה