זהו זה ולא אחרת

התוכנית שגם בשידור הישיר וגם בשידור החוזר (יום שישי ב 1330) הייתה בעלת רייטינג ברקיע שכל תוכנית הייתה שמחה לקבל רייטינג כזה בפריים טיים.

20 שנה שודרה התוכנית זהו זה. הכי כיפים היו האלתורים, הפינות, השירים, והפרסים: חולצה ותקליט וניל.

הפינות היו שוות לפעמים יותר מקטעי הקישור: גברת תשובה (רבקה מיכאלי), סערה בכוס תה (שולה חן וספי ריבלין), פינת המוסיקה של י. קוטנר, פינת הקולנוע של גידי אורשר, על הברזלים וכו'.

בתחילת החודש הטלוויזיה חינוכית העלתה (בשיטת ה STREAMING) מספר פרקים במסגרת האתר החדש שהשיקה, למשל הפרק של "בשיטור חוקר":

http://www.23tv.co.il/1029-he/Tachi.aspx

היו כל כך הרבה פרקים נוספים: סרט ערבי, שבשבת, חברת חשמל, פרקי מלחמת המפרץ ועוד.

והיו מסרים נפלאים עם הרבה ערכים (בכל זאת זה היה חלק מהטלוויזיה החינוכית).

וכעת לקטע נוסטלגי נוסף שלישיית זהו זה שרה לך סרנדה

מילות הפתיח נכתבו ע"י אהוד מנור והולחנו ע"י בני נגרי

אל תהיה הוזה
אל תהיה כזה
קום וצא מזה
קום וזהו זה

הילדות חוזרת לאינטרנט - הטלוויזיה החינוכית

http://www.23tv.co.il/

הטלוויזיה החינוכית http://www.ietv.gov.il קיימת כבר 43 שנים, והיא ליוותה את רובינו מגיל הגן ועד עכשיו בתוכניות חינוכיות ואיכותיות (למשל חוצה ישראל) ומהנות (הלב, נילס הולגרסון ואווזי הבר, פינוקיו וכו')

כאשר אני גדלתי הטלוויזיה החינוכית הייתה הערוץ היחיד, כיום הטלוויזיה החינוכית היא עוד ערוץ חינוכי בידורי לילדים ומבוגרים מתוך שלל ערוצי הילדים (ערוץ הילדים, הופ, דיסני, ועוד)

כיום לכל מדיה דיגיטאלית חייב להיות אתר בית. אתר שיכיל תוכן, יציע אפשרויות לקנות תוכניות עבר, לצפות בתכנים נוספים ובכלל לקשר בין הטלוויזיה לצופים.

ב. 5.7.09 יושק אתר לערוץ 23.

האתר יכיל תכנים מהעבר הרחוק יותר (מי מסר את המפתח לחביתוש, או הבית של פיסטוק או קישקשתא) וכמובן תכנים של תוכניות עדכניות

אומנם אלו שהיו נוסטלגיים עד היום יכלו למצוא את התכנים בערוץ הנוסטלגיה של Flix

http://www.flix.co.il/tapuz/channel.asp?c=32

שנת 86

שנת 86 הייתה בציר טוב בטלוויזיה מבחינת סיטקומים, בימים ההם שהיה רק ערוץ 1.

לאחר עונות מוצלחות ב 83-84 חזרה ב 86 התוכנית קרובים קרובים. סיטקום ישראלי על ישראלים, על מיתון כלכלי, על מצבים אבסורדיים במשפחה הישראלית. ועל בניין ברח' ויטק 9, ודייריו, סדרה כחול לבן שרצתה שנקנה מוצרי כחול לבן, לסדרה היו 37 פרקים (כולל פרק איחוד לפני שנתיים), וזה נראה כאילו היא אף פעם לא עזבה אותנו (הרי היא שודרה בחינוכית 23 באופן מחזורי מספר רב של פעמים), אני מזכיר אותה מכיוון שהחודש(יוני)  יצא מארז DVD של הסדרה.

סדרה נוספת הייתה "המסעדה הגדולה" סיטקום ישראלי-ערבי על יחסים בתוך מסעדה שעובדיה ערבים, המתארת מצבים מצחיקים בין העובדים לבין עצמם, בין לקוחות ישראלים לעובדים ובכלל הסכסוך הישראלי פלסטיני, עוד טרום האינתיפאדה הראשונה.

אולי הקשר בין הסדרות, ניתן לראות בתוצאה של ארץ נהדרת (מולי שגב מקרובים קרובים עורך התוכנית), כאשר בעונה האחרונה הם הוסיפו קטעים על מסעדה ערבית שבאים אליה אורחים ישראלים, אנשים פשוטים ומפורסמים שרוצים לאכול אוכל ערבי אסלי, ולכול העובדים במסעדה קוראים אחמד.

למעשה הסדרות הללו הראו מראה של ההוויה והסטיגמות הישראליות של הישראלים בפני עצמם. הכי כיף זה הומור עצמי.