יום שבת, 12 בספטמבר 2009

קונים כחול לבן

http://www.madeinisrael.gov.il/

תשדיר הפרסומת קורא לנו הצרכנים לקנות תוצרת ישראלית.

"אם זה לא כחול לבן – זה לא עובד".

משרד התעשייה והמסחר והתאחדות התעשיינים חברו יחד בקמפיין פרסומי בטלוויזיה, בטוויטר ובפייסבוק לקנות תוצרת מקומית. המוטו קניית תוצרת מקומית שווה מקומות עבודה חדשים ונוצר גם ההיקש ההפוך. קניה של תוצרת מיובאת יוצרת אבטלה.

בעולם גלובאלי מעניין מהו מוצר ישראלי? לפי הגדרת האתר

מוצר שלפחות 35% מעלות ייצורו בוצעו בישראל ונעשה שינוי מהותי במוצר.

מפתיע אבל רק ביום 30.8.09 קיבלה הממשלה את הצעת המחליטים כחול לבן, תוכנית לקידום תוצרת הארץ, ולמינוף הרכישות לטובת הגדלת התעסוקה.

יתרה מזאת הקמפיין מציג את הנתון: קניית תוצרת מקומית במיליארד שקל יוצר למשק 2750 מקומות תעסוקה.

האם תשדיר פרסומי יש בכוחו לשנות הרגלי צריכה וטעמי הצרכן?

הקניינים הגדולים במשק הם הממשלה עצמה, התאגידים הגדולים: בנקים, חברות תעשייתיות, וכו'. וכמובן החברות המייבאות מישראל.

קניית מוצרים באופן פטריוטי צריכה להיות סוג של הרגל: זה צריך להיות חלק מתוכניות הלימודים, משידורי הטלוויזיה, ובכלל מוטמע באופן שקט לכל אורך השנה ולא רק בחגים או במשברים כלכליים עולמיים.

יש מקום לעודד את התעשייה המקומית באמצעות עידוד קניית המוצרים המקומיים, אך אני בטוח שבאמצעות תשדיר בודד זה לא יכול לחולל שינוי משמעותי. כלומר התשדיר "לא עובד".

התשדיר הזה צריך להיות מופנה לקהל יעד אחר: לקניינים במשרדי הממשלה, לקניינים בחברות התעשייה, ליבואנים מחו"ל שידאגו להסכמים של קניות הדדיות של מוצרים מישראל.

צריכים להציג לצרכן באופן חד משמעי דוגמאות של מוצרים טובים שעדיף לקנות תוצרת מקומית ולא תוצרת מחו"ל: בתחום התמרוקים והטואלטיקה (מוצרים מים המלח), בתחום החיתולים, בתחום ההי טק (תוכנות שיוצרו בישראל), בתחום היינות, השמנים, וכו'.

בהרבה תחומי תעשיה אחרים הייבוא הזול מסין שולט והצרכן הישראלי כבר "מכור" לתוצרת חוץ ירודה.

עדיף לקנות תוצרת ישראלית במשך כל השנה (ולא רק בחגים). אבל לא בכל מחיר.

בשנות השמונים קניית כחול לבן הייתה במודעות ובתודעה, למשל בכותרות הסיום של התוכנית קרובים קרובים הופיע הכרת תודה למטה כחול לבן, והודגשו מוצרים ישראלים,

השנים עברו, הגלובליזציה השתלטה עלינו וכעת מעדיפים תוצרת חוץ (שלפעמים יותר זולה ) זה מתבטא בפרסומות, בתוכניות הטלוויזיה, בסרטים ובכלל בכל מהלך החיים.




אין תגובות: