מדיה מפולחת

http://masamedia.co.il/

נענע10, מיקרוסופט (MSN, MESSENGER) ופייסבוק עכשיו ישווקו לנו באופן מפולח.

מה שנחמד לראות באתר זאת כמות קהל היעד, כלומר כמה משתמשים יש בכל פלח (בחיתוך לפי גיל ולפי מין)

רוצה קפה?

http://www.strauss-group.com/CoffeeStories

כדי להמשיך את חגיגות זכיית ברזיל באירוח האולימפיאדה, מעניין מי ירים את הכפפה מבחינת שיווק פורץ דרך, ויתחייב במהלך שיווקי לעוד 7 שנים  ל"הבטיח טיסה ואירוח באולימפיאדה אם לא בעוד 7 שנים אז לעוד 3 שנים"

בקישור למעלה אפשר לקרוא פתגמים או אמרות לגבי קפה.

האמת כן אני רוצה קפה אבל לא סתם קפה ... קפה מארצות הקפה קפה דרום אמריקני קפה אנרגטי קפה מעורר קפה איכותי קפה אחר אני קפה אז כן אני רוצה קפה .. אני רוצה קפה ברזילאי!

פרסומת מקסימה, ועושה מאוד חשק לקפה.

אבל האמת לא, אני לא רוצה קפה, אני בכלל לא שותה קפה (ולא חשוב אם הוא מברזיל, טורקיה או סתם מישראל)

משחקי יוגורט ושוקו

http://www.muller-israel.co.il/tevaGame/

http://www.bokershock.co.il/chocoshock09/default.asp

גם תנובה וגם טרה מנסים לקרר לנו את הקיץ ביוגורט ובשוקו ובעזרת פרסים.

שני משחקי המחשב מבוססים על מהירות כאשר שמות המותג כל הזמן רצים ומעופפים לעיני המתמודד.

תנסו אולי תזכו בפרסים: בשוקו שוק אפשר לזכות בקונסולת WII

ובטרה הפרס הראשון במשחק של יוגורט מולר זה חופשה ל 4 אנשים באגם גרדה בצפון איטליה

המשחקים מיועדים לדתי לגיל הנוער או הילדים בעלי ידיים זריזות עם הרבה זמן.

המשחק של מולר מנסה להיות קצת חינוכי ומלמד מספר עובדות עם דגש על כך שהיוגורט הוא דבר טבעי.

המסר המרכזי של שוקו שוק הוא משקה שוקולדי כאשר צריכים מנת עזרה ראשונה של מרץ להתעוררות.

שיווק למוצר שעדיין לא על המדף

המוצר עובר תהליכים רבים (אריזה, תקינה, ייבוא, שחרור מהמכס, הפצה וכו') עד אשר ניתן לקחת אותו מהמדף לשלם ולחזור איתו הביתה.

לפעמים נוצרים מצבים אבסורדים של מוצרים שמשווקים עוד בטרם בכלל הם עתידים להימצא על המדף בתקופה מהטווח המיידי ו/או בטווח הקצר.

למשל בתחום התוכנה ישנם תוכנות כדוגמת (חלונות) שמשווקת עוד טרם זמנם.

בתחום הספרים, יש ספרים, שנמכרים הרבה זמן לפני שהסופר סיים ללחוץ על המקש שמור של הגרסה הסופית, ולגבי ספרים פופולאריים כגון סדרת הארי פוטר הם הופכים לרבי מכר במהדורה הראשונה שלהם עוד לפני שהודפסו.

כך גם בדיסקים של אומנים ולהקות ידועות, ואף במופעים.

כאשר הייתי נער, בימים שעוד הערוץ המסחרי היה צעיר. הייתה פרסומת לבשר בקר צעיר בשם "עגל רך", הפרסומת הייתה חדשנית, צעירה וקצבית, עם מסר קליט. אנשים נהרו למרכזי הקניות וחיפשו את המוצר בקצביות השכונתיות וברשתות השיווק ואיין אף אחד לא ידע דבר לגבי אותו מוצר.

הפרסומת שרצתה לעודד אכילת בשר בקר לא כיוונה למוצר ספציפי ועלתה בשיעורה על ציפיות המפרסמים, היה לפתע צורך להמציא "מוצר כזה" עם מיתוג ומדבקה של "עגל רך", אחרי מספר ימים, המרכולים היו מלאים עם המוצר החדש, מוצר בשר עם מדבקה של הפרסומת.

הנה כמה פספוסים מאותה פרסומת (החל מדקה 05:30)

היום קראתי בעיתון שסדרת מזגנים "טורנדו" עדיין נמצאת במכון התקינה (עוד כשבוע היא תותר למכירה), והיא כבר משווקת שבועיים בטלוויזיה, כיום הציפיות של הצרכנים עלו מדרגה, הם רוצים את המוצר שהם רואים בטלוויזיה, באינטרנט או בקטלוג עם זמן אספקה מהיר של עד שבוע ימי עבודה. הבאז המהיר יוצר צורך להקדים אחרים, ולספק את הצורך בקניה כאשר סיבת הקנייה היא רגשית ובעיקרה ולא קניה שכלתנית.

הנה MAKEOFF של הקמפיין הקודם של "טורנדו"

מקבץ שיווק – תוכן שיווקי או פרסומת ישירה?

התוכן השיווקי והפרסומות המסחריות כבר מזמן התערבבו ביניהם ובהרבה מקרים תוכן שיווקי מקבל חשיפה רחבה יותר בהשוואה לפרסומת ישירה.

כאשר העלילה/תוכנית הריאלטי/סרט עלילתי ו/א קומדיה מכניסים לתוכם כחלק מהנוף תוכן שיווקי, ככה באופן נסתר, כדרך אגב זה דבר אחד, אבל היום התוכן השיווקי הוא כל כך בולט, כך שאת עלילת הסרט/סדרה משנים במיוחד עבור התוכן השיווקי. הפרסומת נשתלת בתוך התסריט, והמותג מוזכר ומצולם פעם אחת או יותר בתקריב כזה או אחר.

בעבר כאשר התוכן השיווקי היה נסתר, הצופה בתת מודע היה רואה את המוצר ומקשר בזיכרון טווח קצר קטע מהעלילה עם התוכן השיווקי. אך היום התוכן השיווקי בהרבה מקרים נדלף, פשוט נדחף ללא הצדקה למס שניות טובות על המרקע או מוזכר שוב ושוב בעלילה,

מבחינת הצופים זה נראה פשוט לא טוב, זה נראה טרחני, זה יוצר טעם רע לכל המדיה הדיגיטלית ובכלל מראה על חוסר מקצועיות הן של הבמאי, והן של המנהל השיווקי.

בפרסומת ישירה הצופה/צרכן מודע מראש לכך שהוא צופה בפרסומת ואז הוא יכול לנקוט במהלך מתאים: צפייה בפרסומת ו/או זפזופ (שלטוט), בעוד כאשר מופיע תוכן שיווקי הצופה אינו יודע מתי הפרסומת תסתיים ואין לו הרבה ברירה אלא להשלים את צפייתו.

היום בהשוואה לעבר, הצופה מודע לקיומו של תוכן שיווקי כחלק מהתוכניות, והוא די מבין שהידוען, שמשתמש במותג עושה זאת לפעמים בגלל השרות ולא בגלל העדפתו של הידוען מוצר כזה או אחר.

לדעתי, ניתן לבצע הפרדה בין מוצר שכדאי לתת לו פרסומת ישירה לבין מוצר בתוכן שיווקי וזאת על בסיס דרגת המעורבות שלו (נמוכה או גבוהה) ובחתך האם המוצר הוא בינלאומי או מקומי.

מוצר מקומי או במעורבות נמוכה להציג כפרסומת ישירה.

מוצר בינלאומי או במעורבות גבוהה להציג כתוכן שיווקי.

במציאות סרטים מלאים בתכנים שיווקים של מוצרי יוקרה (מכוניות, שעונים, מחשבים, טלפונים) ויוצרים חשיפה רחבה מאוד למוצר בעוד שמוצר מקומי מספיק לפרסומת פנים ארצית בשפה ובטעם של צרכני המקום ותרבותם.